האם צפויים שינויים בחישובי שווי השימוש ברכב?

השאלה הזו הנה שאלת המפתח אצל מעסיקים, אך לא פחות אצל העובדים. שמועות רבות נפוצות מעת לעת ואנו עומדים פעורי פה ולא יודעים. האמנם יחולו שוב שינויים? אם כן, מהם? מה תהיה ההשלכה על המשמשים וכיצד ניתן להתמודד? אנסה כאן להסביר מהן השמועות, מי מפיצן, ומה תהיינה ההשלכות כתוצאה מיישומן, אם אכן נגיע למצב הזה.

נכתב ע"י אבי הורוביץ, יועץ ליסינג

שווי שימוש

החל משנת 2010 שיטת החיוב היא ליניארית: חיוב שווי המס מבוצע על פי מחיר הרכב (כמחירו אצל היבואן). שווי שימוש הוא סכום שנזקף להכנסתו של עובד שקיבל רכב ממעבידו. סכום זה מהווה שווי כספי של טובת ההנאה הגלומה בשימוש הפרטי ברכב. כיום החישוב מבוצע על פי מכפלה של 2.48% ממחיר הרכב. שימוש ברכב היברידי מקנה הנחה בגובה של 550 ש"ח.

שיטה זו של חיוב בגין שווי שימוש נקבעה לאחר דיונים שרק בסופם נקבעה שיטה שנראית הגיונית. כל הניסיונות שיועלו להלן, מנסים ליישם הליך מקובל מאוד בישראל: כל החלטה נדונה לשינוי, גם אם השינוי מכביד ובלתי הגיוני כפי שייתכן שיבוצע בעתיד, כמפורט להלן.

שינוי בשווי השימוש על בסיס רעיון הפחתת זיהום האוויר

התכנית הלאומית למניעה ולצמצום של זיהום אוויר בישראל, מתפקדת על בסיס החוק לאוויר נקי, התשס"ח- 2008, ואשר על פיה השר להגנת הסביבה פועל להפחתת הזיהום בישראל.

על בסיס חוק זה, הוכן מסמך עבודה לתכנית לאומית והוקצו סכומים כדי להגיע להישגים בכל הנוגע לצמצום זיהום האוויר, לרבות עידוד יישום אגרת גודש וכו'. השרים להגנת הסביבה מנסים לחפש דרכים שונות על מנת לערוך שינויים ולחסוך את הסכומים המבוקשים, אך שוכחים כי לרגליהם ישנן תכניות שרק אם יישמו אותן נכון, יצליחו במשימה, מבלי לחדש דבר.

בשלב זה, על בסיס תכניות המגובשות מדי תקופה מחדש, התגבשה תכנית קצת יותר מפורטת שבתחילת אוגוסט קיבלה את אישור הממשלה. מדובר בתכנית לחמש השנים הבאות שעיקרה צמצום השימוש ברכב פרטי. מדובר בתכנית המרוכזת לכאורה במשרד להגנת הסביבה ומבוססת על תקציב מקוצץ שמפתיע עד כמה לא יאפשר את ביצועו.

מדד הנסועה

מדד זה משקף את כמות הקילומטרים אותם מבצעים כלי הרכב מקבוצה מסוימת על פני תקופת זמן מתונה. כך לדוגמה, בעוד כלי רב פרטיים מבצעים בממוצע 16 אלף קילומטרים לשנה, הרי כלי הרכב הצמודים, ואשר בגינם משלמים שווי שימוש, מבצעים כמות כמעט כפולה. לכאורה, כמות הקילומטרים הגדולה בקרב משתמשי כלי הרכב הצמודים, יכולה לשמש כר פעילות נוח על מנת לצמצמו וכך לכאורה להגיע להישגים בתחום זיהום האוויר.

זיהום האוויר ודרכים להפחתת זיהום זה

עד לא מזמן נקבעו מספר דרכים ליישום תכנית המס הירוק לעידוד השימוש בכלי רכב נקיים וחסכוניים. לכך התייחסתי בעבר, עת כתבתי כי במיסוי הירוק – הכוונות טובות והביצוע כושל. הרעיון שעמד בבסיס עידוד רכישת כלי הרכב הנקיים, היה כי יועמד תקציב למענקים לרכישת כלי רכב כאלה. דע עקא, שהמענקים הועמדו למוכרים ולא לרוכשים… כפועל יוצא וכמעשה של הרמת ידיים, בחודש זה בוטלה התכנית לעידוד רכישת כלי רכב נקיים וחסכוניים.

והנה מעשה פלאים: למרות חוסר ההיגיון ביישום התכנית, הצליח המשק ליישם שימוש הולך וגדל של כלי רכב נקיים וחסכוניים. כיצד זה ייתכן?

מתברר כי "הרכבת ממשיכה בנסיעתה": כלי הרכב החדשים המוצעים חדשות לבקרים לשוק, הם נקיים וחסכוניים יותר בצריכת הדלק מאלה הישנים יותר. לפיכך, התוצאה זהה, גם ללא "מעורבות" האוצר / משרד התחבורה / המשרד להגנת הסביבה.

אפילו כישלון תכניות הגריטה לא השפיעו על שיפור מדד הזיהום. למרות התקציב הדל אליו התייחסתי לאחרונה, עת התברר כי הוא עומד על 5 מליון ש"ח בלבד. האמת היא כי אם תשומת לב המעורבים תהיה להגדיל ולהעמיק תכנית זו, התוצאה תהיה טובה הרבה יותר.

כלי הרכב הצמודים

כ-300 אלף כלי רכב משמשים את העובדים בארץ, ובגינם מחויבים העובדים בשווי השימוש. מתוך כמות זו, מרכיב גדול הנם עובדי הייטק, הצורכים לצרכי עבודתם כמות נסועה נמוכה. אבל, אחוז ניכר מהמשתמשים עושים שימוש בכלי הרכב לצורכי עבודתם, ודווקא הם אלה המבצעים את הקילומטראז' הגדול יותר.

בעקבות שאלות רבות, ניסינו לקיים דיון בשאלה אם מדובר במס צודק, והגענו למסקנה שלא כך הדבר. ניסינו לבחון אפשרויות חיובי שווי שימוש באופן הוגן יותר, אך גם זה נדון לכישלון. האוצר מתנגד לאפשר הפחתה, גם צודקת, של התשלום.

באילו תנאים כדאי כיום לקבל מכונית בליסינג?

מבלי להיכנס לפרטים, הכדאיות לקבלת כלי רכב בליסינג ותשלום שווי השימוש תלויה בכמות הקילומטרים המבוצעת בכלי הרכב. ככל שהכמות גדולה יותר, הכדאיות הולכת וגדלה. כמדד "אצבע", ההנחה היא כי רכב משפחתי רגיל מתחיל להיות כדאי רק אם הקילומטראז' הנצרך עולה על 15 אלף קילומטרים לשנה.
רק בתחילת שנה זו, פורסם מאמר המנסה, בנתונים שאינם מדויקים, לבחון את שאלת השאלות: אם הליסינג עדיין משתלם (מרץ 2013).

הניסיונות לשינוי שיטות החיוב

חדשות לבקרים מועלות הצעות כיצד לשנות את שיטות החיוב שעיקרן מציאת דרך להגדיל את הכנסות המדינה. כך, כרקע נוסף לשינויים שלכאורה נדרשים, התפרסמו נתוני קצב גידול העומס בכבישים במספר מדינות בהן ישראל היא ה"זוכה".

מה שלא נלקח בחשבון הוא חוסר האלטרנטיבה של התחבורה הציבורית ובעיקר תשתית יעילה של רכבות. ואכן נראה כי בקרוב נוכל לקבל נתונים מעודכנים יותר בדמות מדד התחבורה שאמור יהיה לשקף נתוני השוואה לעומת מדינות ה-OECD.

במשך זמן רב נערכים ניסיונות לבחון את השאלה כיצד לחייב את שווי השימוש על בסיס צריכת קילומטרים ושימוש בזמני נסיעה נוחים או עמוסים. כך, כבר לפני למעלה משנה פרסמתי כי מתבצע ניסוי המבוסס על מערכת ניטור במסווה של האח הגדול.

מאז, לבקרים מתפרסמות ידיעות בדבר השאלה אם האוצר ישים סוף להטבת הדלק החופשי בליסינג, והאחרונה שבהן טוענת כי האוצר חזר בו מכוונתו זו. אך בימים אלה הגדילו משרדי התחבורה / האוצר / להגנת הסביבה את פעילותם כשניסו לספר על העמקת תכנית הניטור. פורסם כי עומדת לערוך בדיקה מקיפה של חיוב על כמות ואיכות הנסיעות באמצעות קופסת המס שתותקן במכונית שלכם, ואז הנהגים ומס ההכנסה ידעו כמה שווה הנסיעה שביצעתם.

אולם, בעקבות הביקורת שנשמעה ואולי בעקבות מחשבה שנייה, הודיע שר התחבורה באותו היום כי החליט להקפיא תכנית זו בטרם צאתה לאור. הבלבול חוגג…

קיים לכאורה ניסיון, שעד כה התברר כחזיון שווא, לחייב שווי שימוש כפונקציה של כמות הקילומטרים הנצרכת. כלומר, במקום חיוב אפשרי לפי מדדי העומס, יהיה "סתם" חיוב על פי צריכת קילומטרים. נראה כי זה רעיון הזוי ובלתי אפשרי לביצוע כמפורט כאן.

לסיכום נושא זה

צרכני הרכב הצמוד הם דווקא אלה המשתמשים בכלי הרכב לצרכי העבודה או לנסיעות אליה ואלה צורכים כמות קילומטרים גבוהה יחסית. הכוונה הנה לכאורה לחייבם בתשלום יתר, והיא תהיה משימה לא הוגנת ובלתי אפשרית לביצוע. לא הוגנת מכיוון שלא ניתנת להם האפשרות לחיוב על בסיס נסיעות עבודה מול שימוש פרטי, ובלתי אפשרית לביצוע כיוון שחיוב גבוה לצרכני קילומטראז' גבוה יעורר דרישות לגילום שווי השימוש, דבר שייקר את התשלומים לחברות עצמן ולאו דווקא למשתמשים. יש לציין כי בכל מקרה, אם יחולו שינויים, הם לא יחולו על עסקאות קיימות.

צפו בהרצאתו של אבי הורוביץ בכנס קציני בטיחות תעבורה:

אבי הורוביץ– יועץ ליסינג
טלפון: 050-5332449
הכותב יזם את פעילות הליסינג התפעולי בישראל ומשמש כיועץ

פוסט זה פורסם בקטגוריה שוק הרכב, עם התגים , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.
  • ישראל-קצין רכב בארגון

    אכן הבלבול חוגג ואנחנו מוטרדים.

    כותב מאמר זה צודק ואכן בעיקר אלה העושים שימוש בכלי הרכב לצרכי עבודה מבצעים את הקילומטרג' הגבוה יותר, ולכן בלתי הגיוני דווקא אותם לחייב ביותר משווי השימוש כיום.

    תודה על המאמר מעיר העיניים.

  • רוני ט.

    למה אנשים שמשתמשים ברכב לצורך עבודה אמורים לשלם את המחיר? מקווה שימצאו פתרון מהיר אחר…

  • יהודה מנהל רכש

    לא להאמין: ממש מבולבלים ואין גורם אחד שרואה לטווח ארוך את שכתבת-לא משנים כל הזמן החלטות מיסוי שלא מאפשרות תכנון.
    מלבד זאת, כל נושא הניטור עלול להשפיע על החדירה לפרטיות ואין מלהתיר את זה.

  • נאור ב.

    תודה על החומר המעניין, הוא בהחלט שימושי לעסקאות עתידיות.

  • Pingback: ענף הליסינג – איך הוא ייראה בשנת 2014? | אבי הורוביץ